תיאור:
ההעפלה הרביזיוניסטית והאזרחית ביבשה ובים
אחד מסימניו המובהקים של מאבק היישוב היהודי בארץ-ישראל נגד שלטון המנדט הבריטי, היתה ההעפלה בים וביבשה. היה זה מאבק נגד חוקי העלייה, כאשר מספר רשיונות העליה הממשלתיים הרשמיים (הסרטיפיקטים) שהנפיק השלטון הבריטי היה מועט ולא עמד בשום יחס למצוקת היהודים במזרח אירופה ובמרכזה.
ההעפלה הרביזיוניסטית והאזרחית לארץ-ישראל הפכה להיות סמל של מאבק הירואי וחסר פשרות, כאשר מצד אחד פעלו חברי האצ"ל והתנועה הרביזיוניסטית, כמו גם שליחי "המוסד לעליה ב'", ובצידם גופים ציבוריים ופרטיים שונים, בארץ ובתפוצות, וכולם יחד נאבקו מול ממשלת בריטניה.
למרות נחישותה של בריטניה לשבש, ואף להחניק, את פעילות ההעפלה, החל בנמלי אירופה, דרך מסלולי השיט בים וביבשה, עד לחופי הארץ, התייצבו גורמי בית"ר והצ"ח, כמו גם גופים אזרחיים ופרטיים, אשר פעלו בתחבולות בנסיון לפרוץ את המחסומים ולהיכנס לארץ-ישראל.
דרכי ההעפלה, כאמור, היו שונות ומגוונות. בתחילת הדרך פעלה שיטה של גיוס ספנים ערביים, בנמלי יפו וחיפה, אשר היו מורידים מעפילים מספינות נוסעים, זאת תמורת "בקשיש", כמו גם השימוש בספינות קטנות וסירות דייג מצריות, סוריות ויווניות, שהיו מגניבות קבוצות של מעפילים לחופים שוממים. גם מן הצפון, בדרך היבשה, באו העולים ה'בלתי-ליגאליים'. הם היו יורדים בנמל ביירות, ומשם עושים את דרכם בסתר לראש-פינה ולכפר-גלעדי.
הפליטים, שעשו את דרכם בים, בספינות רעועות, לפעמים לכודים בידי נוכלים תאבי בצע, תוך סיכון נפשם, אבל תוך נחישות ודבקות במטרה – להגיע לארץ-ישראל, הם דוגמא למיתוס החדש שנוצר.
המעפילים הועלו, כאמור, על ספינות ישנות ורעועות, אשר רובן הגדול לא היו מיועדות כלל להובלת נוסעים. העולים הצטופפו בכלי השיט הללו מעל ומעבר למותר, עד שגבר החשש אם אכן יצליחו לגבור על הים, ולהגיע ארצה, מבלי שחלילה, ספינתם תטבע.
נציב כאן יד לכל אותם עזי לב, הדבקים במטרתם, אשר פעלו כל אחד בתחומו, כל אחד על פי כישוריו ובהתאם ליכולתו, והרכיבו יחד את אותו פסיפס מורכב, אם כי מיוחד במינו, על כל חלקיו, וכך יצרו את התמונה המרהיבה בתולדות ישראל המתחדשת, את תמונת הנחשונים שעזרו להביא לארץ-ישראל, חלוצים בצד אודים מוצלים מאש, בני עם אחד, למען עתיד אחד משותף להם ולנו.
מחיר: 94.00 ₪
אנו מצטערים אך מוצר זה אזל בהוצאה ולא ניתן להזמינו